כולנו מבצעים בחירות יום ויום, שעה שעה: מה ללבוש, מה לאכול, מה להגיד, לאן ללכת ועם מי. עם רוב הבחירות לרוב האנשים אין בעיה מיוחדת, אנחנו זורמים עם מה שבא באותו הרגע ומבצעים את הבחירה בצורה אוטומטית. ובכל זאת לכל אחד ואחת מאיתנו יש בחירות שהן קשות יותר, מאתגרות יותר, שקשה לנו יותר לבצע, שהן מהותיות יותר לחיים שלנו, ויש גם את אלה שיש להם יותר בחירות שקשה להם לבצע, גם כשהן לא נראות מהותיות לחיים. על שני המצבים הללו בדיוק מדברת תמצית סקלרנטוס (SCLERANTHUS).
בחירה היא מאזן של רווח ומחיר
כשאנחנו צריכים לבחור תת המודע שלנו עושה חשבון של רווח ומחיר: מה אני ארוויח מהבחירה הזאת ומה המחיר שאני צריך לשלם בשבילה. לפעמים אני אבחר לשלם מחיר כלשהו כדי להרוויח משהו אחר ולפעמים אני אחליט שהמחיר יקר מדי ולכן לא אבחר בדבר המסוים הזה.
החשבון הזה מתבצע, כאמור, בצורה לא מודעת, בתהליך לא רצוני שאין לנו שליטה עליו, שיכול לקחת שבריר של שבריר שנייה או שבועיים וחצי, תלוי ברמת המורכבות הרגשית של ההחלטה שצריך לקבל.
למעשה, החשבון של רווח ומחיר נעשה על ידי תת המודע שלנו בכל תנועה הכי קטנה שאנחנו עשויים לעשות, ולא נזיז אפילו את הקצה של הציפורן בבוהן הקטנה של רגל שמאל אם אנחנו לא רואים רווח בפעולה הזו. זה רק סוג הרווח שמשתנה.
כשמדובר בפעולה פיזית קטנה, הרווח יהיה, בדרך כלל, רמת הנוחות שלי. בנושאים מורכבים יותר גם הרווח נהיה מורכב יותר. דוגמא פשוטה יחסית תהיה הבחירה לוותר על שעות עם המשפחה בשביל להרוויח יותר כסף. בהנחה שלא מדובר ברצון לא להיות בבית, מדובר בהקרבה שיכולה לכאוב של שעות פנאי בבית, זמן איכות עם הילדים, זמן לאינטימיות זוגית ועוד. ובכל זאת, הצורך להתפרנס חזק יותר אצל הרבה אנשים. לפעמים זאת בחירה של "אין ברירה", ורק על זה אפשר לפתח מאמר שלם, אבל היא עדיין בחירה, והיא לגיטימית.
אז הרווח יכול להיות יותר כסף לתחושת רווחה כלכלית או לקיום צרכים הכרחיים, אבל הרווח יכול להיות גם רגשי, כמו תחושה טובה יותר עם עצמי. במקרים כאלה נשאלת השאלה מה גורם למישהו להרגיש יותר טוב עם עצמו, והתשובה הזאת מכילה בתוכה קשת אינסופית של אפשרויות, החל משמחה פשוטה, דרך עליונות מוסרית על מישהו אחר ועד לגורם רע למישהו אחר. אבל זה נושא למאמר אחר.
בין איזון לחוסר איזון
בצורה מאוזנת אנחנו חיים בשלום עם הבחירות שתת המודע עושה עבורנו, ומבינים באופן אינטואיטיבי שבכל בחירה אנחנו מפסידים משהו ומרוויחים משהו. כטיפוס, סקלרנטוס במצב המאוזן שלו יהיה אדם בעל יכולת ראייה רחבה ואפשרות לראות כל סיטואציה מכמה כיוונים שלה. לראות את הרווחים והמחירים שיש בכל בחירה, לנתח את הסיטואציה ולבחור באפשרות הטובה יותר, או הגרועה פחות, בלב שלם.
כשתכונת הסקלרנטוס לא מאוזנת, האדם יחווה התלבטויות בכל בחירה שעליו לעשות, כולל הבחירות הקטנות ביותר. ככל שחוסר האיזון יהיה גדול יותר ככה כמות ההתלבטויות שהוא חווה ביומיום תהיה גדולה יותר, ורמת התסכול שלו תעלה בגלל חוסר היכולת להשלים עם המחיר שצריך לשלם עבור כל בחירה.
עקרונית, לקיחת התמצית תחזיר אדם כזה לאיזון. הוא ילמד, בצורה לא מודעת, להתנתק מהדילמה הרגשית שמלווה כל בחירה, ולראות שלא הכל בחיים הוא שחור או לבן.
אבל…
כמובן שאף אחד מאיתנו לא מורכב מתכונה אחת בלבד, ותמיד רצוי להרכיב בקבוק בהתאמה אישית, כדי להקיף את האישיות שלנו כולה. אנחנו לא באמת יודעים מהי מידת המורכבות של כל בעיה שאנחנו חווים ועל כמה רבדים היא יושבת. אנחנו לא יודעים בהכרח מהו סדר השכבות שצריך לקלף כדי לפתור את הבעיה מהשורש שלה.
לקיחת תמצית אחת בודדת לפי "אבחון" כזה או אחר יכולה להועיל באופן זמני לפתרון בעיה נקודתית, אבל כנראה ברגע שנפסיק לקחת את התמצית תתחיל התדרדרות, עד חזרה למצב הקודם.
למה? כי לא טיפלנו במכלול שאנחנו.
אבל גם זו בחירה.
