בתמצות: תמצית המתאימה למצבי הלם ושוק. הצד החיובי הוא היכולת לעצור ולבדוק דברים, ולא להגיב באופן מיידי. הצד השלילי עלול להיות אבדן. עכשיו בואו נרחיב.
אני בהלם
אז, כאמור, תמצית Star f Beth Lehem , או בקצרה s.o.b, מתאימה בעיקר למצבי הלם, והיא אחת מחמש התמציות המרכיבות את הרסקיו (RESCUE) . ישנם מקרים בהם התמצית תצא בבחירה מותאמת אישית לאדם שאינו במצב הלם. זה קשור לאופי וגישה לחיים, שגורמת לאדם להיכנס להרבה מצבי הלם בעקבות אירועים שונים.
זה יכול לקרות בגלל חוסר גדול בבטחון בחיים (ובכוונה לא כתבתי חוסר בטחון גדול בחיים, אני מקווה שההבדל ברור) . חוסר כזה בתחושת ביטחון יכול לגרום לאדם להיות מופתע בהרבה מאוד מצבים, ובהכרח רבים מהם יהיו הפתעה לרעה. לחלופין, זה יכול לנבוע מרמת תמימות גבוהה על סף ילדותיות וחוסר הכנה נפשית–רגשית מתאימה לחיים בוגרים.
במקרים כאלה אנחנו עלולים למצוא את עצמנו בהלם מכל אירוע, בעיקר אירועים "שליליים" הנחווים אצלנו כהפתעה רעה.
את המילה "שליליים" שמתי במרכאות כיוון שמדובר תמיד בתפיסה אישית ולא בהכרח במציאות אובייקטיבית כאת או אחרת, ככל שבכלל יש כזאת.
נקודת המבט היא הקובעת
גם התגובה של הלם נובעת מנקודת המבט שלנו על המציאות, ולא בהכרח ממה שבאמת קורה. בעצם הלם היא רק אחת מהתגובות האינסטינקטיביות שיכולות להיות לנו לאירועים שונים. אנחנו לא שולטים בתגובות האלה, ואם האוטומט שלנו הוא ההלם, יחד עם נקודות מסוימות אחרות באישיות שלנו, אנחנו יכולים למצוא את עצמנו בהלם לא מעט פעמים בחיים.
מקרים נוספים בהם S.O.B יכול לצאת בהרכב רגיל היא כאשר יש טראומה לא פתורה מהעבר, לפעמים אפילו טראומת הלידה.
תגובות אינסטינקטיביות
לכל אחד יש אינסטיקנט תגובתי מולד הקשור להישרדות. האינסטינקט הזה קובע אם התגובה שלנו תבוא מ- Fright, fight or flight. כמעט בלתי אפשרי לשלוט בתגובה אינסטינקטיבית, וגם אחרי הרבה מאוד אימון עצמי השינוי יהיה קטן. לפעמים נוכל להגיע למצב שבו אנחנו פועלים בניגוד לאינסטינקט הראשוני שלנו, או שנצליח לא להגיב בהתאם אליו, אבל האינסטינקט תמיד יעלה בנו ראשון.
ישנם 3 אינסטינקטים מרכזיים המאפיינים את התוגבה האנושית למצבי לחץ. השאלה מתוך איזה אינסטינקט נגיב תלויה בצורה בה המוח שלנו מעבד את הסיטואציה. ייתכן שבסיטואציות שונות נגיב בצורה שונה, מתוך אינסטינקט שונה, בהתאם לתפיסה שלנו את סוג האיום:
יצר החיים, יצר החיבור ויצר המוות
- יצר החיים
כאשר אנחנו במצב של איום ממשי על הקיום שלנו, התגובה שלנו תהיה אחת משלושת ה- F (Fright, fight or flight). אם האינסטינקט שלנו הוא על להילחם או לברוח (Flight or fight), זה הופך אותנו לפועלים, ליוזמים, מה שמביא לתוצאה שכביכול תלויה בנו, ולא במשהו סביבתי. או לפחות לתחושה שזה תלוי בנו.
גם אנשים שקטים ורגועים בדרך כלל, אפילו ביישנים ונחבאים אל הכלים, יכולים להשתנות בן רגע במצב קיצון טראומתי. במצב כזה יוצא, באופן אינסטינקטיבי, הצד היצרי שלנו, החייתי. תת המודע שלנו פועל כדי להגן עלינו, ומפעיל אותנו בלי לעשות חשבון.
לא ניתן לצפות את התגובה מראש, ובשני המקרים ישנו סיכון – אם נילחם, ננצח או נפסיד, ואם נברח, נצליח להימלט או שנמשוך את תשומת הלב של הגורם המאיים. - יצר החיבור
לפעמים האינסטינקט שלנו יהיה לנסות להתיידד עם הגורם המאיים, להתחבר אליו ואולי לנסות לרצות אותו. על פניו, במקרה כזה אנחנו, כביכול, מקבלים את האיום בסבלנות והבנה. למעשה, זוהי אסטרטגיית הישרדות.
הסיכון בתגובה כזו הוא שהשקט שלנו והנכונות שלנו לקבל את האיום תקל על מימוש הסכנה על ידי הגורם המאיים. אבל תמיד יש סיכוי שהאיום יירגע ויחלוף.
תגובה מתוך יצר החיבור היא ויתור על תחושת השליטה, והופכת אותנו לתלויים בגורם המאיים, אבל אין לנו שליטה על כך. - יצר המוות
ה- F השלישי, Fright, הידוע גם כ- Freez, קיפאון, הוא תגובה מתוך יצר שניתן לקרוא לו יצר מוות. זה קורה כשהמודעות שלנו מתנתקת, אחנו נכנסים להלם וקופאים על המקום בלי יכולת לעשות דבר. לפעמים זה מתבטא באבדן הכרה ועילפון, ולפעמים בקפיאה ובחוסר מסוגלות לזוז למרות שאנחנו רוצים.
כמובן שגם בתגובה הזאת יש סיכון – האיום יכול לחלוף, או להתמשש. וגם בתגובה הזאת אין לנו שליטה, או תחושה של שליטה, על הסיטואציה ועל התוצאות שלה.
התגובות, כאמור, הן אינסטינקטיביות. אנחנו לא יכולים לשלוט בהן. מבחינה סטיטסטית, לפחות שליש מהנוכחים ישרוד בכל איום, ואפשר להבין את ההיגיון האבולוציוני של המערכת הזאת.
Star of Beth Lehem
תמצית s.o.b שייכת לתגובה השלישית, של הלם.
ההיבט החיובי של התגובה הוא היכולת לעצור ולבדוק את הדברים, בלי להגיב מייד. ההיבט השלילי הוא הסיכוי לאבד את החיים.
הרבה פעמים, כתוצאה מהתגובה, שבעצם גורמת לנו לוותר על הבחירה ומכניעה אותנו לרצון של הגורם המאיים, נוצרת האשמה עצמית. ניתן לראות זאת לדוגמא, במצבים של תקיפה מינית.
הרבה מאוד נשים שהיו קורבן לתקיפה מינית, דיווחו, ומדווחות, על תגובת הלם. למעשה, המוח מחשב את היכולת שלנו לשרוד את הסיטואציה, ומחליט עבורנו, תוך שבריר שנייה, שהסיכוי הגבוה ביותר שלנו לשרוד הוא על ידי הקיפאון. הן רוצות להגיב אך לא מסוגלות.
כאמור, בלא מעט מקרים, זה מוביל לתחושת אשמה. שלא עשיתי מספיק, שלא נלחמתי. אבל אין כאן אשמה של הקורבן, אף פעם, אלא אינסטינקט הישרדותי בלתי נשלט, שנועד להגן עלינו ולהוציא אותנו בחיים מהסיטואציה.
אם אנחנו לוקחים את התמצית במקרי s.o.s, כעזרה ראשונה, עדיף לקחת רסקיו כמובן. לקיחת Star of Beth Lehem בהרכב, קרוב לזמן האירוע הטראומטי או הרבה אחריו, עוזרת לנו לקבל בהבנה את ההתנהגות שלנו באירוע עצמו, מאפשרת לנו לסלוח לעצמנו ומשחררת אותנו מרגשות האשם.
