CLEMATIS – כשהראש בעננים

מה היה קורה אילו…
אף אחד לא נולד "עפיפון" או "מנותק" או "אסטרונאוט". אבל כן יש אנשים שנולדו יותר רגישים מאחרים בסביבתם. כשילדים בעלי נפש רגישה במיוחד נולדים למשפחה פחות רגישה, או להורים שאינם יודעים כיצד להתמודד עם הרגישות הגדולה ועולם הדמיון העשיר של הילד, הוא עשוי לחוות זאת כאגרסיביות ושתלטנות.

מובן שבדרך כלל זו אינה הכוונה של ההורים, ורובם המוחלט של ההורים הנורמטיביים תמיד רוצים את טובתם של הילדים.  הבעיה היא שבהרבה מאוד מקרים אנחנו, כהורים, לא באמת יודעים מה טוב לנפשו של הילד שלנו.

אנחנו מנסים להתאים את הילדים שלנו לכללים שמתאימים לנו, למה שאנחנו מכירים, לחוקים שנוחים לנו, הכללים שאנחנו חיים לפיהם. לפעמים גם לנו הם לא טובים, אבל גם אותנו גידלו בצורה מסוימת, שלא בהכרח תאמה את הצורך הרגשי-נפשי שלנו.

במקרים כאלה, במקום שהיצירתיות תתועל למקומות טובים, והדמיון ייקח אותם רחוק, ילדי Clematis מתחילים להשתמש בעולם הדמיון כמקום מפלט לברוח אליו. הם חווים שהסביבה לא מבינה אותם, אולי אפילו עוינת אליהם (כאמור, גם אם זה לא נכון אובייקטיבית. זאת החוויה שלהם).

הבריחה לעולם הדמיון היא בדרך של ילדים אלה להגן על עצמם מפגיעה – כשאתה לא נוכח, קשה מאוד לשלוט בך או להשתלט עליך.  

הניתוק של הקלמטיס
לבריחה הזאת אל הדמיון כמקום מפלט ממציאות שאני לא יודע להתמודד איתה יש מחיר, כמובן. כמו לכל דבר אחר בחיים שלנו.

הניתוק שילדי  Clematis יוצרים בתוך עצמם, לא מנתק אותם רק מהדברים הלא נעימים שהם חווים. כשאנחנו מתנתקים רגשית, בטח בגיל צעיר, אנחנו מנתקים את עצמנו לא מהרגשות הלא נעימים – מהכאב, מהביקורת, מתחושת הדחייה. אנחנו מנתקים את עצמנו גם מהרגשות הטובים שאנחנו חווים, כמו שמחה ואהבה.

הניתוק הרגשי הזה מאפשר לילד להקהות את התחושה שלא אוהבים אותו, אבל בדרך מתקהים גם כל הרגשות האחרים.

ילדים כאלה יכולים לבלות סגורים בחדר שעות, עם ספר או מסך. עולם הדמיון שלהם ימשיך לעבוד שעות נוספות אבל הוא יפליג בדמיונות אל עתיד בדיוני שהם יוצרים לעצמם. הם יפנטזו על העתיד כדי להביא לעצמם סיפוקים שאין להם אפשרות לקבל במציאות הנוכחית.

הנטייה שלהם היא לדמיין "מה יקרה כש…" או "מה יקרה אם…". בדמיון הן יכולים לברוא לעצמם עתיד מושלם, שבו הכל טוב.

ילד קלמטיס שגדל בצורה כזו, ימשיך לעופף בראש שלו גם כשיגדל.

בדרך הם מפספסים את החיים.

RESCUE
תמצית קלמטיס נמצאת במרכיבי הרסקיו (RESCUE REMEDY), מכיוון שאחת התגובות הטבעיות למצבי טראומה היא ניתוק רגשי ובריחה לדמיון. אמנם זהו מנגנון הגנה הישרדותי חיוני ואפקטיבי, אבל לקיחת התמצית כעזרה ראשונה לאחר טראומה תאפשר לנו – יחד עם התמציות האחרות המרכיבות את הרסקיו (Rock Rose, Impatiens, Star of Bethlehem, Cherry Plum)  – להתמודד עם הטראומה בצורה יותר טובה, מתוך חוזק רגשי גדול יותר, וללא הצורך לברוח מההתמודדות.

טיפול בטיפוס Clematis
אנשי קלמטיס יגיעו לטיפול, כפי שציינתי בהתחלה, בגלל תחושת חוסר מימוש עצמי, או בגלל כאבים כרוניים או מחלות הקשורות לחושים שלנו. בהסתכלות הוליסטית של גוף ונפש, כאבים כרוניים הם תוצאה של בעיה מהותית שנמשכת כבר הרבה שנים. חלק מהסיבה לכאבים תהיה הצורך להתקרקע ולהישאר מחוברים לכאן ועכשיו, אב לא תמיד ישנם כאבים, והסיפור מאחורי הכאב יכול להשתנות מאדם לאדם.

תחושת חוסר המימוש עשויה להגיע כשהם מבינים בצורה שכלית, את הפער בין הרעיונות שיש להם ליכולת הביצוע בפועל. לעיתים נדירות מאוד הם יראו את החסימה הרגשית של עצמם, וזה גם מהווה, בדרך כל, את אחד מרגעי המשבר בטיפול.

עם לקיחת התמצית (שכמובן לא ניתנת לבד אלא בשילוב עם תמציות נוספות), הם יתחילו לגלות את העולם הרגשי של עצמם. הם יתחילו לאהוב יותר, את עצמם ואחרים, לשמוח יותר, וגם להיות עצובים יותר ולכעוס יותר.

אמנם פרחי באך תמיד עובדים עם המטופל/ת ועם היכולת שלהם להכיל את התהליך של עצמם, אבל לפעמים הכרה ברגשות שלא ידענו שיש לנו, והכרה בעוצמות שלהם, עשויה להיות לא קלה.

בסופו של דבר, התמצית תסייע לאדם להתחבר להווה, לפתח עולם רגשי בריא ומאוזן, להיות מודע ומחובר למה שמתרחש סביבו ולפתח עניין אמיתי ומעורבות בעולם. האיזון הזה יאפשר לו לנתב את היצירתיות והדמיון למקומות חיוביים ולממש את החזון שלהם.

וזה כל מה שאפשר לבקש.