בשוק העבודה הישראלי של 2026, המרחק בין שחיקה עמוקה לבין ביצועי שיא (High Performance) וחוסן ארגוני עובר דרך נקודה אחת מרכזית: החוסן הרגשי של העובדים והעובדות. בעולם שבו אי-ודאות הפכה לשגרה, ארגונים כבר אינם שואלים האם להשקיע ברווחה נפשית, אלא כיצד לעשות זאת בצורה שתייצר השפעה ממשית על איכות החיים של העובדים, וכתוצאה מכך על שורת הרווח של הארגון.
המנוע השקט של ההצלחה העסקית
בעולם העבודה המודרני, ובמיוחד תחת הלחצים הדינמיים של המציאות הישראלית בשנת 2026, הרווחה הנפשית (Wellbeing) של העובדים והעובדות אינה עוד הטבה "נחמדה" או מותרות, אלא חלק בסיסי בתשתית של החברה לטווח הארוך. עובד או עובדת הנהנים מאיזון פנימי ומחוסן מנטלי הם עובדים יצירתיים יותר, ממוקדים יותר, ושחיקת עובדים מתרחשת אצלם פחות.
מחקרים מוכיחים כי הקשר בין בין רווחת העובדים והעובדות בחברה, לבין שורת הרווח התחתונה של הארגון הוא ישיר. מחקר של פירמת הייעוץ הבינלאומית Deloitte מ- 2022 קבע כי מעסיקים המשקיעים בתמיכה בבריאות הנפש של העובדים והעובדות בחברה עשויים להפיק רווחים משמעותיים: המודל שלהם מצא מצא כי השקעת המעסיק בתמיכה ברווחה הנפשית (WELLBEING) של העובדים והעובדות, נתנה לחברה החזר ממוצע של 5 ליש"ט על כל ליש"ט אחד שהושקע בכך.
אלא הנתונים הנכונים לאנגליה, והם מקבלים משנה תוקף בישראל: במציאות של מתח מתמשך, מניעת אובדן הפרודוקטיביות הנובע מ"נוכחות-נפקדות" (עובדים שנמצאים פיזית במשרד אך יכולתם לתפקד פגועה) היא המפתח ל- ROI גבוה אף יותר מהממוצע העולמי.
את ניתוח הנתונים של המחקר ניתן לקרוא כאן.
איך החוסן הארגוני תלוי ברווחת העובד או העובדת?
הרווח של החברה מהחוסן הנפשי של העובדים והעובדות. למה? כי כאשר צבם הנפשי-רגשי של העובדים והעובדות בחברה טוב ומאוזן קורים שלושה דברים משמעותיים:
- יש צמצום משמעותי בשיעורי ההיעדרות.
- יש שיפור בתקשורת הבין-אישית ולכן שיפור בעבודת הצוות.
- יכולת ריכוז טוב יותר של העובדים והעובדות שמובילה לעלייה בפריון העבודה.
בעידן שבו ההון האנושי הוא המשאב היקר ביותר, היכולת לספק מענה עמוק ומדויק למצבי דחק, או למנוע אותם ככל האפשר, היא אחד ההבדלים המשמעותיים בין חברות שדורכות במקום לבין ארגונים צומחים ומשגשגים.
הדינמיקה של הסטרס בארגון המודרני: נוכחים-נפקדים
בעבר, ארגונים נהגו לחשוב שאם עובד נמצא בלחץ, הוא פשוט צריך קורס בניהול זמן או עוד יום חופש למנוחה. בשנת 2026 ברור לכולם שהמציאות מורכבת בהרבה, בוודאי כשמדובר בישראל. אצלנו, הלחץ הפך לסטרס כרוני, מצב שבו המערכת העצבית של האדם נמצאת בדריכות מתמדת, גם כשהוא עושה עבודה משרדית או נמצא בפגישות עם לקוחות. כתכוצאה מכך, שחיקת עובדים מתרחשת אצלנו יותר מבכל מקום אחר בעולם, וזה בכלל לא קשור לעבודה עצמה.
העובדים והעובדות שלנו הם, קודם כל, בני אדם, וכשהם מגיעים למשרד במתח נפשי, רמות סטרס גבוהות ו/או חוסר שינה באופן קבוע, הם לא באמת נוכחים בעבודה, גם כשהם נמצאים בה. איבוד הרווח הגדול ביותר לחברה, עליו דובר במחקר של Deloitte, טמון ב- Presenteeism (נוכחות-נפקדות): בניגוד לעובד או עובדת שחולים ונמצאים בבית (שעלותם ברורה), העובד ה"נוכח-נפקד" מגיע למשרד, אך היכולות הקוגניטיביות שלו פחותות, ובוודאי שאינו מסוגל לממש את הפוטנציאל המלא שלו.
עובדים ועובדות שמגיעים למשרד כ"נוכחים-נפקדים" נמצאים באחד או יותר מהמצבים הבאים:
- ערפל רגשי: קושי להתרכז במשימה אחת לאורך זמן עקב מחשבות מטרידות או דאגות, שאינן קשורות בהכרח לעבודה.
- תגובתיות יתר: רמות המתח הרגשי הגבוהות מובילות לחיכוכים מיותרים בין קולגות, מה שפוגע בדינמיקה הקבוצתית וביכולת עבודת הצוות. כמובן שחיכוכים בתוך הצוות עולים לחברה גם בזמן הניהולי של המנהלים והמנהלות הישירים של אותם עובדים.
- שחיקת עובדים שקטה: השחיקה השקטה היא תהליך איטי שבו העובד או העובדת מאבדים את החיבור למטרות הארגון, מה שמוביל, בסופו של דבר, לעזיבה. עלות העזיבה של עובד או עובדת (Turnover Cost) מוערכת בפי 1.5-2 מהשכר השנתי של העובד או העובדת. נתון זה משקלל לא רק את עלויות הגיוס וההשמה, אלא גם את אובדן הידע הארגוני המצטבר ואת תקופת ההכשרה (Onboarding) הארוכה הנדרשת לעובד או עובדת חדשים עד שיגיעו לתפוקה מלאה.
הפתרונות הקיימים – האם הם עובדים?
רוב הארגונים מציעים פתרונות "קשיחים" (ימי גיבוש, הטבות כספיות וכו') או פתרונות "רכים" מאוד (כמו הרצאות השראה), ולמרבה השמחה, היום הרבה מאוד חברות מציעות גם סבסוד לטיפול פסיכולוגי.
הבעיה עם הפתרונות הגנריים היא העובדה שהסטרס והגורמים לו הם אישיים ומשתנים בין אדם לאדם. עובד אחד עשוי לחוות סטרס בגלל שהוא פוחד מכישלון, לעובדת אחרת הגורם לסטרס הוא עומס יתר, ואצל עובד שלישי המקור לסטרס הוא בכלל קושי באיזון בין הבית לעבודה. כשהפתרון הוא גנרי, כמו סדנת יוגה לכלל העובדים, השורש הרגשי הספציפי של כל פרט בחברה מתפספס.
האם תרגול יוגה או מדיטציה יכול להפחית את רמת הסטרס של כל אחד מעובדי ועובדות החברה? בוודאי. האם הוא יכול לפתור אותו לחלוטין? כנראה שלא, כיוון שלא טיפלנו בגורם לבעיה.
טיפול פסיכולוגי או פסיכותרפי הוא תמיד מבורך, אך הבעיה היא שהוא לוקח זמן יקר ומחויבות שבועית, ולוקח מן עד שרואים תוצאות, ובינתיים רווחת העובד אינה משתפרת והחוסן הארגוני נפגע.
רק בישראל: חוסן ארגוני תחת אי-ודאות מתמדת
בישראל של שנת 2026, המושג "חוסן רגשי" קיבל משמעות אחרת לגמרי. עובדים ועובדות בישראל לא מתמודדים רק עם דרישות התפקיד והיעדים העסקיים, אלא מתפקדים תחת מעטפת קבועה של אי-ודאות ביטחונית, חברתית וכלכלית.
העובדים והעובדות הישראלים נושאים איתם ואיתן לעבודה "מטען רגשי עודף" שאינו קיים במדינות רבות אחרות. אנחנו, הישראלים, חיים בסטרס אקזיסטנציאלי שאינו קיים בשום מקום אחר בעולם. אנחנו נמצאים במעברים חדים בין שגרה לחירום, דריכות ביטחונית מתמדת, ושחיקה נפשית שאין שנייה לה בעולם, מה שיוצר עומס על המערכת הרגשית והעצבית, גם אם אנחנו לא מרגישים את זה באופן מודע.
מאז ה- 7.10.23, רמות הסטרס בחברה הישראלית רק עלו, ועדיין עולות כל הזמן: עובדים ועובדות שעשו מספר תלת ספרתי של ימי מילואים. בני ובנות הזוג שלהם שנשאו את נטל החזקת הבית לבד בתקופה הזו, יחד עם הדאגה למי שנמצא במילואים. החרדה ה"קבוצתית" שלנו, כעם, לגורל החטופים. מספר משפחות השכול שגדל מאוד. מספר הסובלים מפוסט טראומה (PTSD) גדל מאוד, ורובם עדיין לא מאובחנים בכלל. עלייה של 10% במאובחנים כסובלים מדיכאון. החיים תחת הפצצות, אזעקות וירידה למקלטים. רשימת הסיבות לעלייה ברמות הסטרס בישראל ארוכה מאוד.
באקלים הישרדותי כזה, החוסן הנפשי של העובדים והעובדות הוא לא רק עניין אישי, אלא מהווה את התשתית להמשכיות עסקית (Business Continuity) ארוכת טווח. ארגון שלא ישכיל לתת לעובדים והעובדות בו כלים לפיתוח חוסן פנימי, פוגע בחוסן הארגוני, וימצא את עצמו פגיע מאוד ברגעים של עלייה במתח הלאומי או האישי. וכולנו יודעים שהעלייה הזו תגיע, במוקדם או במאוחר.
בכל העולם, ובפרט בישראל, השקעה ברווח העובדים והעובדות היא, למעשה, "תעודת ביטוח" ליציבות הארגון ולתפקודו המיטבי בשגרה הישראלית הייחודית וברגעי משבר.
החוליה החסרה: פתרונות חוסן מותאמים אישית
בשנים האחרונות יש עלייה במודעות לחשיבות הטיפול הנפשי לא רק בישראל אלא ברחבי העולם, וזה מבורך. דו"ח Gallup מציין כי לאחר משבר הקורונה, ובמיוחד בשנים 2024-2025, חלה עלייה של עשרות אחוזים בהשקעה של ארגונים בתוכניות רווחה נפשית ברחבי העולם. מעל 80% מהחברות ברשימת Fortune 500 מציעות כיום הטבות של ייעוץ נפשי מסובסד כחלק מחבילת ההטבות הסטנדרטית.
בסקירות האחרונות של דו"ח צביראן (Zvirin), לשנים 2024-2025, צוין כי למעלה מ-70% מחברות ההייטק המובילות בישראל מציעות כיום תוכניות סיוע רגשי (EAP) מסובסדות לעובדים. גם בחברות במגזרים אחרים המגמה נמצאת בעלייה חדה, כאשר כ-40% מהן כבר הטמיעו פתרונות דומים.
בדו"ח ה-Human Capital Trends של Deloitte (2024), הוגדר חוסן העובדים (Resilience) ודאגה לרווחת העובד כאחד מ-3 סדרי העדיפויות המובילים של ההנהלות בארץ. הדו"ח מראה שארגונים כבר אינם מסתכלים על רווחה נפשית כ"צ'ופר", אלא כצורך עסקי קריטי לשמירה על המשכיות עסקית.
הדאגה לחוסן הנפשי של העובדים והעובדות הפכה לסטנדרט ניהולי בישראל, וטוב שכך. בריאות הנפש של העובדים והעובדות היא הנכס הכלכלי היציב ביותר של כל חברה או ארגון.
מדוע, למרות ההשקעה האדירה, אנחנו עדיין פוגשים רמות שחיקת עובדים כל כך גבוהות?
התשובה אינה חוסר רצון של עובדים ועובדות לקבל עזרה, אלא האפקטיביות של העזרה המוצעת בתוך "סיר הלחץ" הישראלי. כדי שההשקעה הארגונית ב- Wellbeing של העובדים והעובדות תממש את פוטנציאל ה-ROI שלה, עלינו להוסיף לארגז הכלים מענה שמתאפיין בשלושה עקרונות שהשגרה המקומית מחייבת:
- זמינות ומיידיות: טיפול פסיכולוגי קלאסי הוא תהליך עומק חשוב הדורש זמן. לפעמים העובדים והעובדות שלכם זקוקים למשהו שיעזור להם "להוריד להבות" כאן ועכשיו, בין פגישה לזום, ללא צורך לפנות שעה בשבוע, או להמתין לתוצאות התהליך ארוך הטווח של הטיפול הפסיכותרפי.
- הדיוק האישי (Emotional Precision): טיפול גנרי כמו סדנאות יוגה/מיינדפולנס/מדיטציה וכו' יכולים לסייע מאוד בהורדת רמות הלחץ ולשפר את רווחת העובדים והעובדות. אבל אם אנחנו רוצים תוצאות ארוכות טווח שלא מחייבות תרגול יומיומי של שיטה כזו או אחרת, אנחנו צריכים להתאים את הטיפול לעובד או העובדת באופן אישי ולתת מענה לכל אחד ואחת מהם בהתאם לצרכים האישיים שלהם.
- קלות יישום והטמעה טבעית: רוב הכלים הקלאסיים לעזרה נפשית-רגשית דורשים זמן קבוע במערכת השעות האישית לתרגול או פגישות. כלומר, בדרך להקלה הם גוזלים משאבים מנטליים וזמן. עדיף למצוא כלי טיפולי שאינו דורש מהעובד משאבים נוספים, אלא פשוט מחזיר למערכת הרגשית את השקט הדרוש, כדי שהעובד או העובדת יוכלו להשתמש בכלים המקצועיים והקוגניטיביים שלהם בצורה מיטבית.
פרחי באך: ה- Tailor madeשל עולם החוסן הרגשי וה- Wellbeing
הייחודיות של שיטת הטיפול בפרחי באך היא כפולה:
ראשית יש לפרחי באך את היכולת לבצע פרסונליזציה מלאה של המענה הרגשי. במקום להציע פתרון אחיד לכלל העובדים והעובדות, השיטה מתמקדת בזיהוי המצב הריגשי הספציפי שבו כל אחד ואחת נמצאים באופן אינדיבידואלי, והתאמת הרכב תמציות מדויק מתוך 38 תמציות המייצגות מצבים רגשיים שונים. בדרך זו כל עובד ועובדת מקבלים את המענה המדויק להם.
שנית, לאחר התאמת התמציות ורקיחת ההרכב במקום, המטופל או המטופלת (כלומר העובד או העובדת) מקבלים בקבוק עם התמציות הביתה, שמספיק לכ- 3 שבועות. בצורה זו התהליך הטיפולי ממשיך להתבצע ללא "התעסקות" בנושא, וללא גזילת זמן ומשאבים נוספים מהאדם. לאחר 3-4 שבועות ניתן לקבוע פגישה נוספת, במידת הצורך, להתאמת הרכב תמציות חדש המותאם להתקדמות התהליך האישי של כל אחד ואחת.
לראות את העובדים והעובדות, לחזק את הארגון
בשורה התחתונה, המעבר מ- Wellbeing כללי לחוסן רגשי מותאם אישית הוא שלב אבולוציוני הכרחי עבור ארגונים בישראל של 2026. כאשר ארגון או חברה בוחרים להטמיע כלי כמו פרחי באך, הם לא רק מוסיפים עוד סעיף לסל ההטבות, אלא משדר לעובדיו מסר של שאומר: אנחנו מבינים שהסטרס שלכם הוא אישי, ואנחנו כאן כדי לתת לכם את המענה המדויק ביותר שיעזור לכם לחזור לאיזון
היכולת לייצר שקט רגשי בתוך חוסר הוודאות המקומי היא זו שתקבע אילו ארגונים יצליחו לא רק לשמר את העובדים והעובדות שלהם, אלא גם לאפשר להם לשגשג ולממש את הפוטנציאל המקצועי שלהם, יום אחרי יום, לטווח הארוך.
החוסן רגשי-נפשי של העובדים והעובדות הוא לא רק המנוע השקט של ההצלחה, אלא, לאורך זמן, הוא התשתית היציבה ביותר שארגון יכול לבנות לעצמו.
