אם אני צריכה להגדיר את הסרטו במשפט אחד זה יהיה “לגדל עמוד שדרה”. אבל כמובן שיש סיפור שלם מאחורי זה, אז בואו נעמיק ביחד.
תמצית סרטו ואני
בדרך כלל אני נגד הגדרת תמציות בשורה אחת, או אפילו פסקה, כי כל תמצית נושאת איתה סיפור שלם של תכונה מולדת, ההופעה המאוזנת שלה, מה מוציא אותה מאיזון, איך זה בא לידי ביטוי ועוד. אבל לפעמים, כמו אצל תמצית סרטו (CERATO) זה קצת מתאים. ברור שיש סיפור שלם מאחורי זה, כמו לכל אחת מהתמציות, אבל, איכשהו, ההתחברות שלי לתמצית באה מהכיוון הזה.
ומי שרוצה לקרוא עוד על הסיפור האישי שלי ואיך הגעתי לפרחי באך – אפשר ללחוץ כאן
כמובן, שבתוך הבחירה של סך התמציות, כל תמצית מקבלת “טוויסט” כלשהו בהתאם להשתלבות שלה במכלול הבחירה, כלומר במכלול האדם שעבורו התמציות נבחרו, אבל זה מאמר לפעם אחרת. המאמר הזה אמור לעסוק בנושא של תמצית סרטו (Ceratostigma willmottianum), וכל ההקדמה הזאת באה להגיד שאם אני צריכה להגדיר את טיפוס סרטו במשפט אחד זה יהיה “לגדל עמוד שדרה”.
בהתחלה, כשרק למדתי פרחי באך, אי שם בסוף הניינטיז, תמצית סרטו נתפסנ אצלי ממקום שלילי. זיהיתי בה תכונה שלא אהבתי – החוסר בעמוד השדרה. העובדה שהייתי מושפעת מהסביבה שבה נמצאתי באותו זמן. זה לגמרי טבעי, וזה קורה לכולם ברמה כזו או אחרת, אבל אני לא אהבתי לראות את זה על עצמי. לימים למדתי לראות בתכונה הזאת נכס גדול, ונגיע לזה בהמשך המאמר, ועדיין, תמצית סרטו מוגדרת לי בראש כתמצית לגידול עמוד שדרה.
האם זה נכון? בואו נראה.
הזדהות עם האחר זה טוב או רע?
מי שתכונת הסרטו דומיננטית במהות שלו, מה שנקרא “טיפוס סרטו”, תהיה לו יכולת מדהימה להיטמע לחלוטין בתוך הסביבה בה הוא נמצא ולהפוך להיות חלק ממנה. אני זוכרת איך בזמן הלימודים, עוד לפני שראיתי את תמצית סרטו על עצמי, זיהיתי בתמצית מישהי שהייתה איתי בצבא ותמיד צחקנו על איך היא מסתדרת בכל מקום ונטמעת בכל חבורה שהיא נמצאת איתה. אפילו חיתוך הדיבור שלה היה משתנה. טיפוס סרטו באקסטרים.
טיפוס סרטו מאוזן הוא אדם בעל אינטואיציות חזקות, עדין, פתוח, סקרן, איש עקרונות שיודע גם לעמוד עליהם. טיפוס סרטו הוא כמו זיקית, הוא קולט את הסביבה, מושפע ממנה, ויכול להפוך להיות בדיוק כמוה. זאת תכונה מעולה למטפלים בכל תחום (אמרתי לכם שלמדתי לראות בתכונה הזאת נכס גדול), והיא יכולה להועיל מאוד למי שרוצה להיות מישהו אחר, נגיד מרגלים, למי שצריך להיטמע בסביבות זרות, לשחקנים, ולכל מי שצריך להזדהות עם מישהו אחר.
במסגרת משא ומתן, למשל, אפשר לעשות בתכונה הזאת שימוש לטובה: להבין מאיפה הצד השני מגיע ולמצוא את המכנה המשותף. לכן, התכונה שמיוצגת בתמצית סרטו תהיה מעולה למגשרים, למשל. אבל אפשר גם להיעזר בתכונה הזאת כדי לגלות את החולשה של היריב שלך ולדעת מאיפה לתקוף אותו.
כמו כל דבר אחר בחיים, אפשר להישתמש בדרכים שונות במה שיש לנו, לטובה או לרעה.
הכל מתחיל בילדות
לפעמים, מי שנולד כטיפוס סרטו, או שזוהי תכונה מולדת דומיננטית אצלו, נתקל במהלך הילדות שלו באדישות וזלזול. לפעמים הוא לא מקבל תשובות לשאלות (הרבות) שיש לו, או שיש פער גדול מדי בין התשובות הנאמרות לדוגמא האישית שהוא מקבל. במקרים כאלה נוצר אצלו צורך חזק ביצירת אידיאל. הוא מחפש משהו שייתן לו תחושת יציבות ובטחון, ומפתח צורך גדול בתשומת לב ואהבה ממישהו חזק שיראה לו איך מתמודדים עם החיים באופן מעשי.
החוסר הזה בנקודה יציבה ובטוחה בחיים שלו יוצר את נקודת התורפה של טיפוס סרטו: חוסר ב”עמוד שדרה” רגשי-נפשי פנימי. כתוצאה מכך הוא ימצא את עצמו בחיפוש תמידי אחרי כוח שהוא יכול להזדהות איתו, והוא יחפש כל הזמן מישהו ללמוד ממנו ולחקות אותו.
טיפוס סרטו יכול לעשות רושם של אדם סקרן וחוקר, שאוהב ללמוד. אבל הכל נעשה, בעצם, על מנת לחקור את העולם, ובעיקר את מי שהוא סימן לעצמו כמקור הסמכות הפנימית שהוא מחפש. הלמידה האינטנסיבית ושאלת השאלות הן ניסיון לוודא שעומד מולי אדם אמין ששווה חיקוי, וכדי ללמוד אותו עד היסוד. כשטיפוס סרטו מגיע “לחקור” אובייקט חדש הוא נראה תמים וילדותי, ותשומת הלב המעריצה שלו מחמיאה לאובייקט, ולכן אי אפשר לעצור אותו.
בהרבה מאוד סרטים אפשר לראות איך הגיבור עובר תהליך שינוי בעקבות השפעה של סביבה חדשה. סולם הערכים שלנו משתנה, האופי שלנו משתנה. הכל טבעי ונורמלי. אצל טיפוס סרטו השינויים יכולים להיות מהירים מאוד, לפעמים ברמה של היטמעות מיידית בכל חברה שאליה הוא נכנס, כמו החברה ההיא מהצבא שהכרתי קודם.
אם מדובר בטיפוס סרטו לא מאוזן, הוא יהיה תמיד בחיפוש אחרי הדבר הבא להזדהות איתו, ולכן בשינויי “אישיות” תמידיים. זה יכול להקשות על הסביבה הקרובה שלו, אם הוא בכלל מצליח להחזיק סביבה קרובה באופן קבוע. בדרך כלל גם הסביבה הקרובה תשתנה כל פעם, ובכל שינוי כזה הוא יצטרך גם ליצור קשרים חברתיים חדשים.
דוגמא טובה להשפעת הסביבה על האדם אפשר לראות בשואה: שטיפת מוח שגרמה לעם שלם, ולעמים אחרים בסביבתו, להתנהג בצורה הגרועה ביותר שאפשר לתאר. הסרט “הנחשול” (The wave) משנת 1981 מתאר ניסוי אמיתי שנערך בבית ספר תיכון בפאלו אלטו שבקליפורניה בשנת 1967, ומתאר איך הסביבה יכולה להשפיע על כולנו להפוך לנאצים. זאת דוגמא קצת קיצונית להשפעת הסביבה על האדם, אבל זה סרט שחשוב לראות בכל מקרה (האיכות לא מדהימה ובכל זאת שווה צפייה):
אבל אני רוצה להיות שם
טיפוס קלאסי של תמצית סרטו יהיה תלמיד מעולה, כי הוא קולט הכל וסופג מהר. כשהוא מוצא מישהו חזק מספיק שנראה אמין בעיניו, הוא יחקה אותו ויאמץ את הזהות שלו. על פניו זה בסדר. אמנם הכוח לא בא ממקור פנימי, אבל הנה, מצאנו נקודת כוח חיצוני שאפשר להישען עליה, לסמוך עליה ולקחת ממנה כוח.
האמנם?
הבעיה היא שהכניסה העמוקה לדמות של מודל החיקוי חושפת בפניו גם את הצדדים הפחות טובים של הדמות הזו. לכל אחד מאיתנו יש קשיים, אין אדם שאין לו. גם אם הוא מיליונר, וגם אם יש לו מעריצים וגם אם כלפי חוץ הוא עושה הצגה שהכל בסדר. מה בסדר? מעולה!
כשטיפוס סרטו נכנס לתוך הדמות הוא מגלה שיש לה קשיים, כמו לכל אדם. יש לה לבטים והתלבטויות, חששות ופחדים, כמו לכולם. אבל את אלה יש לטיפוס סרטו כבר משלו עצמו, כמו לכולם. והוא לא מעוניין בזה. הוא מחפש משהו יציב, בטוח, מוחלט. וכמובן שזה לא קיים.
האכזבה לגלות שגם הדמות האידאית הזאת היא אנושית, ושיש לה בעיות, גורמת לטיפוס הסרטו לחפש את הדמות הבאה להזדהות איתה, וחוזר חלילה.
למעשה, טיפוס של תמצית סרטו מחפש שלמות בגלל תחושת חוסר פנימית, ומכיוון שהשלמות אינה קיימת, לפחות לא מה שהוא תופס כשלמות, הוא נידון לאכזבות חוזרות ונשנות. זה נכון גם למושאי ההערצה והחיקוי שלו, וגם למערכות יחסים.

לטפל בחוסר האיזון עם תמצית סרטו
תמצית סרטו לא יוצאת לבד, כמובן, אלא כחלק ממכלול תמציות שנועד לאזן את המטופל או המטופלת, ולפעמים בכלל לא תצא התמצית הספיציפית אלא תמהיל שיוצר תמונה דומה, או הרכב תמציות שמגיע לנקודת המקור מכיוון אחר, לפי מה שמתאים למטופל או המטופלת. כמו כן ישנן תמציות נוספות שמטפלות בתחושות דומות כמו ווטר ויולט, למשל.
אם נכליל בצורה גסה, אפשר להגיד שתחילת הטיפול לטיפוס סרטו לא תהיה נעימה. פתאום הוא יראה איפה הוא נמצא, הוא ירגיש עד כמה הוא לא עושה עם עצמו שום דבר משמעותי ואת המחיר שהוא משלם על חוסר המחויבות שלו לכל דבר בחיים.
אם וכאשר הוא יצליח לעבור את השלב הלא נעים בלי לברוח, ויצלח את כל ההתנגדויות שלו עצמו לטיפול, הוא יתחיל יותר להעמיק בדברים, ממקום אמיתי. הוא ישאל את עצמו מה הוא באמת מחפש ולמה הוא מוכן להתחייב. הוא יהיה יותר זמן לבד, ואולי יראה לסביבה מופנם יותר מהרגיל, מכיוון שתשומת הלב שלו תופנה פנימה במקום החוצה.
הצד המאוזן של הסרטו שיתגלה, בסופו של דבר, אחרי שהוא יגדל את עמוד השדרה של עצמו, הוא היכולת להעמיק, לחקור מסקרנות אמיתית ורצון לדעת, והיכולת להזדהות, בצורה בריאה ומאוזנת, עם כל אדם אחר.