על בעיות שינה אצל ילדים – והפתרונות. תקציר הוובינר

למה הילדים לא ישנים טוב ומה אפשר לעשות? תקציר הוובינר על בעיות שינה אצל ילדים: ניפוץ מיתוסים, גורמים פיזיים מול רגשיים והפתרונות האפשריים לבעיה.

הקדמה

לטיפול בפרחי באך לילדים יש תוצאות מצוינות, בדרך כלל מהירות מאוד. התוצאות המהירות של טיפול בפרחי באך לילדים נובעות מהעובדה שילדים הרבה פחות “מלוכלכים” אנרגטתית מהמבוגרים, יש להם הרבה פחות שכבות של בעיות לקלף בדרך למהות ולמקור הבעיה, הם הרבה פחות מפחדים משינוי ומאוד גמישים ביכולת ההתפתחות שלהם. 

אחת  הבעיות הנפוצות ביותר שמגיעים אלי איתן לטיפול בפרחי באך לילדים הן בעיות שינה אצל ילדים, בכל גיל. החל מתינוקות קטנים ועד בני נוער.  הטיפול בבעיות שינה אצל ילדים בכל גיל משתנה כמובן, אבל בכל מקרה טיפול בפרחי  באך הוא תמיד בהתאמה אישית, גם אם מדבור בטיפול בפרחי באך לילדים וגם אם זה טיפול למבוגרים. 

בגלל שכיחות התלונה, את הוובינר בחרתי להקדיש לנושא של הפרעות שינה אצל ילדים והטיפול בהן.  

בוובינר דיברנו על ילדים שלא ישנים או מתקשים להירדם, על הסיבות והגורמים להפרעות שינה אצל ילדים, על המיתוסים שקשורים לשנת הלילה של ילדים וכמה אמת יש בהם, על הדרכים השונות לטיפול בבעיות שינה אצל ילדים ועל היתרונות והחסרונות שלהן, וגם על השפעת הנפש על הגוף והקשר של זה לאיכות השינה שלנו.

מכיוון שזה יכול לעזור להרבה הורים, הנה תקציר הוובינר: הדרך לשינה טובה אצל ילדים (והורים)

למה ילדים לא ישנים טוב?

הדבר הראשון שצריך לשאול את עצמנו הוא למה, בעצם, ילדים לא ישנים טוב?
מה מפריע להם להירדם? מה גורם להם להתעורר שוב ושוב?

נתחיל בלהפריד בין הגורמים להפרעות שינה אצל ילדים בין תינוקות ופעוטות עד גיל 3 ובין בעיות שינה אצל ילדים גדולים יותר.

אצל תינוקות ופעוטות יש כמה גורמים פיזיים שיכולים לגרום לבעיות שינה, ולא נכליל פה רעב אצל תינוקות קטנטנים, זה ברור מאליו ולא נחשב כהפרעה לשינה. שני הגורמים הפיזיים  העיקריים שעשויים לגרום לחוסר שינה אצל תינוקות ופעוטות הם כאבי שיניים וכאבי בטן.

כאבי שיניים

גם לכאבי שיניים אנחנו לא באמת מתייחסים כאל הפרעה בשינה, כי זה הגיוני וזמני ועובר, אבל בכל זאת אני אתן טיפ קטן לכאבים של גדילת שיניים בכלל ולכאבי גדילת שיניים שמקשים בהירדמות בפרט: תקפיאו שלוקים מהסוג הקטן שאין בו צבעי מאכל. כשיש לילד או לילדה כאבים של גדילת שיניים תעשו חור קטן עם סיכת בטחון, רק כדי שיצא טיפונת מהנוזל המתוק. תעטפו את זה במגבת, שלא יהיה להם קר ביד, ותנו להם להחזיק וללעוס. זה מקפיא את האיזור ומאלחש את הכאב, וזה אפשרי מרגע שהילד יודע להחזיק משהו ביד.

עם הבת האמצעית שלי השתמשתי בזה אפילו לפני שהיא ידעה להחזיק לבד ממש טוב, כשיצאו לה שתי שיניים ביחד וכל החיך העליון שלה היה נפוח וכואב והיה לה מאוד קשה להירדם. אני החזקתי לה את השלוק והיא הקפיאה לעצמה את החיך ורק ככה היא הצליחה להירדם. עם הילדים שלי זה עבד מעולה וכל מי שאימץ את השיטה מדווח שזה מאוד מקל על הכאבים והסבל של הילדים בכל שעה של היום. 

כאבי בטן

הגורם הפיזי השני שמפריע לתינוקות ופעוטות לישון הוא כאבי בטן.
גם נגד גזים יש מה לעשות, כמובן. יש לחיצות מסוימות על הבטן, או קיפול הברכיים אל הבטן וסיבובים של האגן בשמיניות, אבל זה נושא אחר ואני גם לא יכולה להדגים את זה כאן. אפשר גם להשתמש בארומתרפיה, יש שמנים ייעודיים להקלה על כאבי גזים אצל תינוקות, ומגוון של תרופות סבתא שעובדות מי פחות מי יותר. 

אבל אני מתייחסת לכאבי בטן אחרים. כשהורים מגיעים אלי עם תינוקות שמתקשים להירדם או מתעוררים הרבה פעמים בלילה, הדבר ראשון שאני שואלת הוא מה הילד או הילדה אוכלים. הרבה מאוד פעמים מתברר שהם פשוט אוכלים מזון שלא מותאם להם, לא בכמות ולא באיכות. בחלק מהמקרים הורים מייחסים את הבכי הלילי ואת בעיות השינה אצל ילדים לשיניים, וזה בכלל מהאוכל.

יש היום נטייה למהר עם הטעימות של האוכל, ולתת יותר מדי בכמות ויותר מדי במגוון, במהירות גדולה מדי. זה נכון גם לתינוקות שאוכלים פורמולות ועוד יותר לתינוקות יונקים, שמורגלים במזון שמותאם בדיוק ליכולת הפיזית שלהם ופתאום מעמיסים על מעכת העיכול שלהם אוכל שמהווה עבורה אתגר. תינוקות שאוהבים את מה שנותנים להם אוכלים בשמחה, ואחר כך לא יכולים לישון, בעיקר אם אכלו בשעות אחה”צ והערב. במקרים כאלה, אני שולחת את ההורים הביתה עם המלצות לשינוי תזונה ובזה זה נגמר, בדרך כלל.

אם יש לכם תינוק שנמצא בדיוק בתחילת הטעימות, בעיקר אם יש לו בעית שינה – לאט יותר, ולהתחיל בדבר דבר, כמו שהיו עושים פעם. לפחות שבוע, ואני הייתי אומרת אפילו שבועיים, של דבר אחד ולעלות ממש בהדרגה.

מה עוד מפריע לילדים לישון?

זהו בעצם. לילדים מתחת לגיל 3 אין שום דבר פיזי אחר שאמור לגרום להם לא לישון. כלומר הכל רגשי. וטיפול בפרחי באך לילדים ובכלל, הוא הטיפול כי טוב שאני מכירה לבעיות רגשיות, ולא רק לבעיות רגשיות.

תשאלו איזה בעיות רגשיות יש כבר לתינוקות?  
 אז זהו, שאין להם, ועוד מעט נגיע לזה.

אצל ילדים גדולים יותר כבר מתחילים פחדים ומחשבות ורגשות שבהחלט עשויים להפריע לשינה. כשהכל “נורמלי” ואין טראומות מאז’וריות שמטרידות את הילדים, לא אמורות להיות הפרעות שינה אצל ילדים עד גיל שש בערך. אחר כך יש ילדים שיכולים להיות להם סיוטים וחלומות שונים.

כמובן שגם תינוקות חולמים וגם אצלם יכולים להיות חלומות מפחידים או ביעותי לילה, אבל אלה מקרים חריגים. אם זה משהו שקורה באופן קבוע, אז זה בהחלט נופל במשבצת של מקור רגשי-נפשי, שכאמור נדבר עליו עוד מעט.

ניפוץ מיתוסים על בעיות שינה אצל ילדים

לפני שנדבר על טיפול פרחי באך לילדים, בואו נתייחס רגע למיתוסים שקשורים לשנת לילה של ילדים
נתחיל עם המיתוסים שקשורים לילדים גדולים או לילדים בכל גיל:

 1. אם הוא ילך לישון מאוחר הוא יתעורר מאוחר

כולנו יודעים שזה לא נכון עד גיל ההתבגרות. השעון הביולוגי עובד גם בגיל צעיר ומעיר את הילדים בשעה שהם רגילים להתעורר. משיכת שעת השינה בערב גורמת לערב מתיש וילד עצבני, מה שלפעמים מוסיף לקושי שלו להירדם, וכולם עייפים בבוקר כי, בעצם, קמנו כרגיל.

2. ארוחה כבדה לפני השינה תורמת לשינה טובה ועמוקה יותר

להיפך, וזה נכון בכל גיל, גם למבוגרים. העבודה של מערכת העיכול צורכת אנרגיה ויש חלקים במוח שעובדים במקביל. כשאנחנו ישנים הגוף צריך להיות בצריכת אנרגיה מינימלית ואפס פעולה, כדי שגם המוח יוכל לנוח וגם הגוף. אם מערכת העיכול עובדת זה מפריע לגוף לישון. באופן כללי רצוי לסיים לאכול כשעתיים לפני שהולכים לישון, ואני מדברת רק מבחינת איכות השינה וצימצום הגורמים הפיזיים שמפריעים לישון.

3. שינה במהלך היום הורסת את השינה בלילה

ילדים צעירים צריכים תנומות במשך היום ובגיל מאוחר יותר שנת צהריים. זה בריא ונכון להם ומי שניסה לדלג על שנת צהריים של ילד שצריך את זה יודע כמה זה קשוח לכולם. כמובן שהשינה צריכה להיות בשעות צהריים סבירות, שמחלקות את היום לשני חלקים, ולא עושים שהת צהריים לילד בחמש אחה”צ.

4. ילדים יכולים להירדם בכל מקום ובכל רעש

זה נכון עד גיל 3-4 חודשים בממוצע. זה הרגל מהרחם שהולך ונעלם עם הזמן. כמובן שיש יוצאים מן הכלל, אבל ילדים צריכים שקט, חושך וסביבה נטולת גירויים כדי להצליח להירדם ובעיקר כדי לישון טוב. אפשר להרגיל אותם אחרת אבל זה פוגע באיכות השינה שלהם. אני אפילו אקצין קצת ואגיד שילד שישן ממש עמוק גם כשמסביב יש רעש עצום והמולה, באופן קבוע, זה נורה אדומה לבריחה ממשהו שהוא מתמודד איתו.

השקט צריך להיות ריאלי, לא צריכה להיות דממה מוחלטת אבל גם לא צעקות מהטלוויזיה או מוסיקה רועשת.

תנו להם להתרגל לרעשי רקע שגרתיים. הרבה פעמים משתמשים ב”רעש לבן” כדי להרדים ילדים. רעש לבן הוא אשליה שבמקרים מסוימים נראה שיכולה לעזור לילד להירדם אבל זה הרגל שעשויה להתפתח בו תלות, ומומלץ לוותר עליו כדי להימנע מהפרעות שינה נוספות.

 5. כל התינוקות לומדים לישון טוב בסוף

זה פשוט לא נכון. בדרך כלל צריך לעזור לתינוקות לסגל הרגלי שינה טובים. הדרך הכי טובה לעשות את זה היא לסגל שגרת שינה וסדר יום כמעט מהתחלה. הולכים לישון בשעה קבועה, עם הטקסים שיש בכל משפחה. אצלי למשל זה כלל ארוחת ערב, מקלחות, ואחרי המקלחת רק משחקים רגועים ליד שולחן, צחצוח שיניים, וסיפור לפני השינה, מגיל מאוד קטן, ואחר כך שיר ערש.

אצלנו זה היה ככה מגיל שמונה חודשים של הילד הבכור, והמשיך עם הבנות שנולדו מאוחר יותר. הטקסים והשגרה יכולים להיות כל דבר שמכניס אותם למוד של שינה, שמרגיע, שמוריד אנרגיות, לפי מה שמתאים לכם. לצפות מילד להירדם ולישון טוב כשהוא עובר ממאה לאפס זה לא ריאלי ומבטיח הרבה מאוד תסכול לשני הצדדים והפרעות לשינה אצל ילדים.

קיומם או אי קיומם של ההרגלים האלה משמעותי מאוד עבור איכות השינה שלהם כילדים ויש לזה השפעה גם על הרגלי השינה שלנו כמבוגרים.

מהן הדרכים המקובלות לטיפול בבעיות שינה אצל ילדים ותינוקות?  

לצערי הרב, רוב ההורים עדיין לא פונים לטיפול פרחי באך לילדים כשמדובר בבעיות שינה, לפחות לא כאופציה הראשונה, וגם לא לטיפולים רגשיים אחרים שיכולים לעזור. 

הרם הורד

נתחיל בשיטה שאני הכי שונאת: הרם הורד לתינוקות או לתת להם לבכות וכו’. באופן כללי אני בעד הדרכות הורים למיניהן וכן בעד הצבת גבולות לילדים. הם מאוד צריכים את זה כדי להרגיש בטוחים, ולגבולות האלה ולתחושת הבטחון הזו יש השפעה חד משמעית על תחושת הבטחון הכללית שלהם וגם על שנת הלילה שלהם. אבל הרם הורד או לעמוד לידם ולדבר איתם בלי לגעת בהם בזמן שהם בוכים וכל מיני שיטות כאלה זה נורא בעיני וזה יותר אילוף מכל דבר אחר.

תינוקות לא בוכים סתם או מפינוק, הם בוכים בגלל מצוקה כזאת או אחרת, והם צריכים את המגע והתמיכה של ההורים. השיטות האלה מלמדות אותם שאין טעם לבכות, זה הכל. ילדים שלא מקבלים את התמיכה הרגשית המתאימה בגיל הרך, יגיעו לטיפול בפרחי באך, או לטיפול אחר, בגיל גדול יותר, עם בעיות גדולות יותר. חבל. 

נשימות

 נשימה נכונה יכולה להרגיע ולעזור להירדם. גם למבוגרים יש תרגילי נשימה שיכולים לעזור להירדם, ויש אפילו מכשיר לילדים להסדרת הנשימות שמעניקות רוגע ועוזרת להירדם.  אני מעדיפה טיפולים הוליסטיים, שמטפלים בבעיות מהשורש , מהמקור שלהן, ולא רק בסימפטום, אבל טכניקת הנשימות עוזרת להירדם, גם למבוגרים וגם לילדים.

צמחים

יש כל מיני פורמולות וצמחי מרפא ושמנים אתריים שאפשר לתת כדי לעזור להירדם ולתת איכות שינה טובה יותר, גם לילדים וגם למבוגרים. אפשר להתאים את הטיפול לכל גיל, ומבחינתי כל עוד זה רפואה טבעית זה מעולה, רק צריך לשים לב שאנחנו לא מטפלים בסימפטום אלא במקור שלו, אחרת  היתרון היחיד של הטיפול הוא שזה טבעי. זה הרבה, ואני תמיד בעד משהו טבעי, אבל זה עדיין מטפל נקודתית בסימפטום, בדיוק כמו רפואה מערבית, ולא פותר את המקור לבעיה, בניגוד לטיפול פרחי באך לילדים. 

במקרים חריגים אפשר ומומלץ לפנות למרפאת השינה לילדים בביה”ח שניידר. 

דמיון מודרך

כשהילדים שלי היו צעירים, כחלק מטקס ההשכבה לישון נהגתי לעשות להם תרגילי דמיון מודרך שכללו נשימות והדרכה להרגעה של הגוף והנפש. עוד קצת על הרגעת הגוף והנפש יש בהמשך המאמר, אבל הנה דוגמא למדיטציית הרגעה לפני השינה ביוטיוב, ואפשר למצוא עוד הרבה כמוה.  מדיטצייה הספיציפית הזו ארוכה (כשעה) אבל אפשר למצוא גם תרגילים קצרים יותר או להמציא כאלה בעצמכם אחרי שמבינים את העיקרון. 

קפיצה קטנה לאחור

 נעשה רגע קפיצה קטנה לאחור, ונדבר שוב על גורמים לבעיות שינה אצל ילדים.

כתבתי בהתחלה שאם פסלנו, או טיפלנו, בכל הדברים הפיזיים שיכולים להפריע לשינה ועדיין הילד או הילדה לא ישנים, אנחנו מדברים על מקור רגשי-נפשי. כתבתי גם שמגיל 3 הילדים מפתחים כבר נפרדות מסוימת ויכולים להיות להם מתחים וטראומות ומחשבות וקשיים, ומגיל 5-6 יכולים להתחיל סיוטים. אז בעצם אנחנו צריכים לטפל בגורם הרגשי שמפריע להם לישון.

מתוך נקודת המבט ההוליסטית, שרואה בגוף ונפש מכלול אחד, זה תמיד גורם רגשי, ובזה צריך לטפל. כאמור, אני לא מכירה שיטת טיפול טובה יותר מטיפול פרחי באך לילדים כדי לטפל בבעיות רגשיות, וזה נכון לכל גיל, בעצם. 

בקטגוריית סיפורי המקרה בבלוג אפשר למצוא כמה סיפורים על בעיות שינה אצל ילדים ואיך הן נפתרו בעזרת פרחי באך.

אבל מה קורה, רגשית, לפני גיל 3?

עד גיל 3 תפיסת העולם של הילד מאוד פשוטה והוא חווה את עצמו כחלק בלתי נפרד מאמא שלו, גם אם הוא בגן והיא בבית. מבחינתו היא יודעת הכל וחווה איתו הכל. זה נכון לשני ההורים, אגב, אבל בעיקר לאמא, כי למעשה, עד גיל 3, ילד ואמא חולקים גוף אנרגטי אחד. עד גיל 3 הילד עדיין ברחם אנרגטי. זה אומר שבעצם הוא חווה דרך האנרגיה של האמא את מה שהיא חווה: גם את השמחה והאהבה וגם את הצער וגם את הכאב וגם את התסכול והעצבים והמתח. עד גיל 3, ברוב הפעמים, הפעוטות מבטאים את מה שמציק לנו או מגיבים אלינו.

אני יודעת שזה קטע שהרבה אנשים מתקשים לקבל או להבין אז אנסה דרך דוגמא של סיפור אמיתי:
אם אני בלחץ כי החמים שלי אמורים לבוא לבקר ואני לא נותנת לזה מקום ולא מבטאת את זה, או לא מודעת לזה, אבל מבפנים אני במתח סביב העניין הזה, גם הילד יהיה עצבני וירצה להיות רק על הידיים שלי. בשנייה שהם הלכו – הוא נרדם בנחת. וכאמור, זה קרה לי.

אפקט המראה

בפסיכותרפיה יש מושג שנקרא “אפקט המראה", ומשמעותו שהילדים מגיבים אלינו: כשאני רגועה הילד רגוע וכשאני עצבנית הילד עצבני. זה נכון לכל גיל כמעט, לפחות עד גיל העשרה, וגם אז. אם נעצור שניה לחשוב על החיים שלנו ונסתכל על זה מהצד אפשר לראות בקלות כמה שזה מדויק.

לדוגמא: נכנסתי הביתה ומצאתי את הילדים רואים טלוויזיה עם רגליים על השולחן ושאריות אוכל מסביב. יכול להיות שבאתי עצבנית כי הרגיזו אותי בעבודה ואז אני אכנס וישר אכעס, ואז יהיה לכולנו ערב עצבני. אולי היה לי דווקא יום מוצלח ואני במצב רוח טוב, ואז אני קודם אגיד להם שלום ואתן נשיקות, ואבקש מהם בנועם לסדר. המצב רוח שלי ממש יקבע את כל הלך הרוח לאותו ערב, את מידת שיתוף הפעולה של הילדים, את האווירה בבית וכו’.

זאת דוגמא פשטנית קצת, רק כדי שיהיה קל להבין. גם אם אני אהיה עצבנית ואנסה בכל כוחי לא להוציא את זה עליהם, זה יהיה שם וישפיע עליהם.

ואיך זה קשור להפרעות שינה אצל ילדים?

אז עד גיל 3 הגורם למתח הנפשי או המצוקה הרגשית שמפריע לילד לישון יהיה, בדרך כלל, המתח שאמא חווה. זה מרים אצל כולנו, האימהות, את רגשי האשמה שלנו, שתמיד ישנם, אבל זה חלק מהחיים.

לדוגמא: אמא שחזרה לעבודה ויש לה ייסורי מצפון על זה, או לחילופין העבודה שלה גורמת לה למתח וסטרס, זה ישפיע על ההתנהגות של הילד ועל השינה שלו. זה לא משנה באיזה גיל זה קורה. יכול להיות שהאמא מאוד רוצה לחזור לעבוד כדי להרגיש שהיא מממשת את עצמה, וזה לגיטימי לגמרי, אבל כל עוד יש גורם שמכניס מתח או עצבנות או רגשות אשם  לחיים שלה – זה ישפיע גם על הילד.  

אנחנו לא באמת יכולים לעשות את ההפרדה הזאת בין רגשות שעולים במקום מסוים לרגשות במקום אחר ולבודד משהו מהם שלא ישפיע על שאר החיים שלנו, גם אם נדמה לנו שכן. אנחנו מכלול של רגשות ותחושות וחוויות, והם תמיד ישפיעו אחד על השני.

כשמגיעים אלי לטיפול בפרחי באך לילדים עבור תינוקות או פעוטות עד גיל 3, אם זה בעיות שינה או כל דבר אחר, נדיר מאוד שאני מטפלת ישירות בתינוק. בדרך כלל הטיפול יהיה באמא ו”איכשהו” הבעיה נפתרת והתינוק מתחיל לישון לילות רצופים.

הדרך הנכונה לטפל בהפרעות שינה אצל ילדים היא איזון הגוף והנפש.

אז עד גיל 3 צריך לטפל בעיקר באמא, ברוב המקרים, אם כי תמיד יש יוצאים מהכלל, וממנה זה כבר יעבור לילד. אחרי גיל 3 צריך לטפל בילד, אבל, מהניסיון שלי, עד גיל 7 מומלץ לטפל במקביל גם באמא ולפעמים גם באבא, כשהמטרה היא להפחית את המתח ואת הקושי. ככה שגם כשבאים לטיפול בפרחי באך לילדים, זה יכול להפוך לטיפול משפחתי כזה או אחר.

אבל איך עושים את זה? איך מפחיתים מתח וקושי?
זו אולי השאלה הכי גדולה של החיים שלנו.

אם אני עובדת בעבודה תובענית, או שאני בריב מתמשך עם המשפחה שלי, או שיש מתח ביני לבין בן הזוג שלי, או כל סיבה אחרת שאפשר לחשוב עליה שגורמת לי לסטרס וקושי, אני לא בהכרח יכולה לפתור את הסיבה האובייקטיבית. העבודה תמשיך להיות תובענית והמשפחה תמשיך להיות בעייתית ובן הזוג ימשיך לעצבן אותי.

הסוד הוא לשנות את היחס שלי למציאות

אני אסביר בדוגמא: יכולים להיות שני אנשים שעובדים באותה עבודה, באותן שעות, גרים באותו בניין, עם אותו מספר ילדים. יש להם את אותו סדר יום ואותם חיים בגדול, אבל אחד מהם סובל מסטרס והשני לא.
למה זה קורה? כי היחס שלהם לחיים שלהם אחר. אצל אחד מהם זה יכול להיות מקור לאושר אפילו ולשני מקור לסבל ומתח ולחץ דם גבוה.

כל אחד מאיתנו הוא מכלול ייחודי של אופי ורצון ותשוקה ותכונות ומה לא. לכל אחד מאיתנו יש נקודת מבט מסוימת על החיים, שמתקבעת אצלנו, בלי שליטה מודעת שלנו, לאורך החיים, דרך הסביבה שגדלנו בה והחינוך שקיבלנו וחוויות שעברנו בכל מיני גילאים. נקודת המבט הזאת שלנו על החיים קובעת הרבה מהיכולת שלנו להתמודד עם דברים שונים שהחיים זורקים עלינו.

אז הטיפול יהיה בשינוי נקודת המבט שלנו על החיים.

ואותו דבר בדיוק כשמגיעים לטיפול פרחי באך לילדים: אם הילד שלי במצוקה כלשהי, ולא משנה למה. זה יכול להיות כי לא טוב לו בבי”ס, כי עברנו דירה והוא לא מרוצה, כי קשה לו בלימודים, כי יש מישהו שמציק לו וכו’. הסיבה לא משנה. אנחנו, כמובן, נטפל באופן חיצוני במה שצריך לטפל באופן חיצוני, אם זה בילד שמתבריין על הילד שלי, או בהשתלבות של הילד במסגרת חדשה וכו’, אבל, במקביל, נטפל גם בנקודת המבט הפנימית שלו, ששינוי שלה ישנה את ההתמודדות  הרגשית של הילד עם מה שמגיע אליו.

ללמוד להירגע

אפשר ללמוד להירגע, או להתמודד נכון יותר, בהרבה מאוד דרכים, וכל אחד צריך למצוא את הדרך שמתאימה לו. אני כמובן בעד הדרכים הטבעיות, כל עוד הן מטפלות בגורם למצוקה ולא בסימפטום.

יש מיינדפולנס, למשל, כולל מיינדפולנס לילדים, שמלמד אותם מיקוד ולהיות ברגע ועובד נהדר. אפשר ללכת לטיפולים ברפואה משלימה כמו שיאצו או רפלקסולוגיה או דיקור, או צמחי מרפא או הומיאופתיה, או לבוא לטיפול בפרחי באך לילדים, שבזה, כאמור, אני מתמחה. זה יכול להיות גם כל דבר אחר שעובד עבורכם, ולא משנה אם מטפלים באמא או בילד, לצורך העניין.

היתרון של הרפואה המשלימה, בכל המקצועות שהזכרתי, הוא שגם כשאנחנו לא בהכרח מתכוונים לזה הטיפול נוגע באנרגיה שלנו ומשנה אותה, אבל עדיף תמיד שלטיפול תהיה את הכוונה הנכונה מראש. זה יקצר את משך הטיפול ויגדיל את היעילות שלו, ויאפשר לו לשפר את החיים שלכם בעוד דרכים מלבד העלמת סימפטום ספיציפי.

פרחי באך לילדים (ובכלל)

אני, כאמור, מטפלת בפרחי באך, שהם שיטת טיפול טבעית, אנרגטית והוליסטית, שיוצרת שינוי במקור לבעיה וככה פותרת את הסימפטום. היתרון של פרחי באך עבורי, או אחד היתרונות הגדולים שלהם, הוא היכולת שלהם לגרום לשינוי פנימי מהותי, וללמד אותנו, בצורה לא מודעת, להשתמש בצורה הכי טובה ומיטבית עבורנו בתכונות שיש לנו, לשנות את נקודת המבט שלנו על העולם ולפתור את הבעיות שלנו מהשורש. זה עובד גם בטיפול פרחי באך לילדים וגם בטיפול למבוגרים. 

הטיפול בפרחי באך, לילדים ולמבוגרים, הוא אחת ל- 3-4 שבועות ומשך הטיפול משתנה בהתאם למורכבות הבעיה שבאים איתה ובהתאם למוכנות של המטופל לעבור את התהליך של השינוי. כמו הזכרתי בהתחלה, טיפול בפרחי באך משפיע על הילדים בצורה מהירה, בבעיות שינה ובכלל, והבעיות נפתרות מהר בדרך כלל, תוך בקבוק אחד או שניים, ולפעמים הרבה לפני שהבקבוק הראשון נגמר.      

לילה טוב…