סיפור מקרה – תינוק שלא ישן ואמא עייפה

"הוא לא ישן ואני מתמוטטת מעייפות". אם נשמע לך מוכר, כדאי שתדע שיש פתרון טבעי ופשוט (יחסית).

א' היא אחת מהמטופלות הראשונות שלי. הכרנו במכללה בה שתינו למדנו רפואה משלימה, כשהייתי אסיסטנטית בקורס הרפלקסולוגיה שבו היא למדה. לאורך השנים טיפלנו זו בזו הדדית ונהיינו קצת חברות. מאז שנולדו לה ילדים, ועד היום, כשהם כבר בבי"ס יסודי, א' מגיעה אלי במקרים בהם היא צריכה עזרה איתם או חושבת שהם צריכים טיפול. איכשהו, זה תמיד עובד.

הוא לא ישן!
זאת לא הייתה הפעם הראשונה שהיא הייתה אצלי עם הילד הגדול שלה לטיפול, אבל זאת פעם שאני זוכרת היטב. היא הגיעה אלי עם הבן הבכור שלה, שהיה אז בן שנתיים בערך, כשהאו עוד היה ילד יחיד.  היא אמרה לי: "הוא לא ישן ואני כבר מתמוטטת מעייפות. הוא מתעורר עשרות פעמים בלילה ולא מוכן להיות לבד. אני לא יודעת מה לעשות".

אמהות צעירות, או אמהות טריות ליתר דיוק, מכירות היטב את השלב הזה שבו הן רוצות לעשות הכל בשביל הגוזל הקטן שלהן, או הגוזלית הקטנה, אבל הן כל כך עייפות שהן מאבדות את עצמן. הן לא מצליחות לגייס את הסבלנות הנדרשת, מוצאות את עצמן קצרות רוח ונרגנות. ועייפות. הן כל הזמן עייפות.

מצוקת העייפות של אמהות צעירות ברורה לי, גם אני הייתי כזאת פעם. אבל מצב כזה של התעוררויות חוזרות מספר פעמים בלילה וחוסר מוכנות לחזור לישון הוא קשוח במיוחד, לאם ולתינוק. כן, ילדים קטנים, בטח תינוקות, מתעוררים בלילה מסיבות שונות כמו כאבי שיניים, כאבי בטן, רעב וכו', אבל המצב שהיא תיארה הוא לא מצב טבעי נורמלי וצריך לבדוק למה זה קורה.

לקריאת תקציר וובינר שהעברתי בנושא בעיות שינה אצל ילדים (והורים) אפשר ללחוץ כאן

איך בוחרים תמציות לילדים
כשאני מטפלת בילדים, בעיקר ילדים קטנים (אבל גם בני נוער), אני לא דורשת את נוכחותם בפגישה. זה נובע מזה שהטיפול – ובחירת התמציות – נעשים על פי האנרגיה, ומכיוון שאנרגיה נוכחת בכל מקום, אני כולה להתחבר לאנרגיה של הילד דרך תמונה, למשל, והיום לכל אמא יש תמונות של הילדים שלה בטלפון.

א' הגיעה אלי לטיפול עם הילד, בעקר כי לא היה לה בייביסיטר, אבל גם כי אנחנו, כאמור, גם קצת חברות, והיא ידעה שלילד יהיה מספיק נוח איתי ואצלי והנוכחות שלו לא תפריע לטיפול (גם הנוכחות של הילדים שלכם לא תפריע, אני מבטיחה).

בחרתי את התמציות בזמן שהילד משחק לידנו, הכנתי את הבקבוק, והתחלנו לדבר על מה שעולה מהבחירה. איכשהו, מצאתי את עצמי לא מסוגלת לשחרר את הבקבוק עדיין, לא יכולה לתת אותו לילד, כי משהו עדיים לא סגור לי.

ככל שדיברנו יותר ככה היה ברור יותר שמדובר על האמא ולא על הילד. הבקבוק מיועד לא' בכלל, למרות שכשבחרתי את התמציות התחברתי לאנרגיה של הילד והתכוננתי אליו.

המתח שגורם לילד להתעורר בלילות הוא שלה.

למה זה קורה?
כשהילד ברחם הקשר בין האמא לעובר ברור (אני מקווה). הוא חווה מה שהיא חווה, פיזית וריגשית, וכל מה שעובר עליה משפיע עליו.

אבל מה קורה אחרי הלידה?

למעשה, אמא וילד/ה ממשיכים לחלוק גוף אנרגטי אחד עד גיל 3 (ואני מתנצלת על השימוש בגוף זכר דווקא, זה יותר נוח לצרכי כתיבה וקריאה). כלומר, עד גיל 3 הילד ממשיך לחוות רגשית, בצורה לא מודעת, את מה שאמא חווה רגשית, ומה שעובר עליה עובר גם עליו.

אפקט המראה והגישה ההוליסטית

בפסיכותרפיה הוליסטית יש מונח שנקרא "אפקט המראה", שמשמעותו שהילדים משקפים אותנו, ההורים. כשאנחנו עצבניים גם הם עצבניים, וכשאנחנו רגועים גם הם רגועים. ואם נעצור לחשוב על זה רגע, אני בטוחה שכל ההורים יבינו בדיוק על מה מדובר, למרות שהרבה פעמים הורים מאשימים את הילדים בעצבנות שלהם. אם נעצור רגע ונתבונן במה שקורה, נראה שזה הפוך בדיוק, וגם אם הם חזרו מהגן או בית הספר בחוסר שקט ועצבנות, אם אנחנו נינוחים ונעימים, ויש לנו סבלנות אליהם, הם יירגעו מהר מאוד.

ישנו גם מונח פסיכולוגי שמדבר על "שלב המראה", שהוא שלב התפתחותי בו פעוטות מזדהים עם הדמות העצמית שניבטת אליהם במראה. זה מונח אחר וחשוב לעשות את ההפרדה ביניהם.  

הגישה ההוליסטית רואה ביקום כולו מכלול אנרגטי אחד, ותמיד ישנם קשרים אנרגטיים בלתי נראים בין חלקיו. על פי הגישה ההוליסטית הקשר האנרגטי קיים גם בין שני זרים, ועל אחת כמה וכמה בתוך משפחה, בין הורים לילדים בכלל, ובפרט בין אם לילדיה, שכן, כמו שהזכרתי קודם, אמא וילד חולקים גוף אנרגטי עד גיל 3.

לתינוקות ופעוטות אין הרבה דברים שמטרידים אותם. ישנם דברים כמו עייפות, רעב, צמא וכאב. זהו. בעיות שינה יכולות לנבוע מכל אחת מהסיבות האלה כמובן. אבל אם פסלנו את כל הסיבות הפיזיות, אין שום סיבה להתעוררויות וקשיי שינה אצל ילדים צעירים, וגם אין סיבה אמיתי לעצבנות לא מוסברת במשך היום (שאינה קשורה לאחת הבעיות שציינתי).

בעיות שינה, והרבה פעמים בעיות התנהגות בכלל, בגילאים צעירים, נובעות, בדרך כלל, משני גורמים מרכזיים: או שהם משקפים את מצב הרוח שלנו או שהם מבטאים את מה שאנחנו, האימהות, מדחיקות או לא רוצות לבטא. תת המודע של אמא קשור לתת המודע של הילד באופן מוחלט, והילדים חשים אותנו בכל רגע ורגע, גם כשאנחנו לא מודעות לזה בעצמנו וגם כשהם ישנים, או לא ישנים.

לטפל באמא זה לטפל בילד
כשמגיעות אלי אימהות לטיפול בילדים צעירים, בכל נושא שלא יהיה, כמו בעיות שינה, כאבי אזניים  וכו', אני מראש אומרת שככל הנראה הטיפול יהיה באמא ולא בילד. לעיתים נדירות מאוד אני נותנת בקבוק פרחי באך לילד מתחת לגיל 3, וברוב המוחלט של המקרים מי שתקבל את הבקבוק הטיפולי זו האמא ולאור כל מה שנאמר לעיל זה ברור למה.

ילדים מגיבים לפרחי באך ושינויים אנרגטיים מאוד מהר, כיוון שיש להם הרבה פחות שכבות של התנגדויות ועומקים פסיכולוגיים שהם מריכים לעבור, וברוב המקרים התוצאות יחסית מהירות.

אני לא יודעת למה דווקא במקרה של א' והילד שלה, חשבתי שאני בוחרת בקבוק לילד. אולי זה בגלל החברות בינינו ואלי מסיבות אחרות. בכל מקרה, מתישהו הבנתי שהכנתי בקבוק בשבילה ולא בשבילו.

והתוצאות לא איחרו לבוא –
אחרי 4 ימים של לקיחת התמציות היא עידכנה אותי שהילד חזר לישון. פשוט כי היא נרגעה ממה שעבר עליה.

לא תמיד זה קורה כל כך מהר, ובכל מקרה מומלץ לסיים את הטיפות עד הסוף, אבל, לפעמים, לטפל בבעיות שינה של ילדים זה הרבה יותר פשוט ממה שנדמה לנו.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *