"הוא לא ישן ואני מתמוטטת מעייפות". אם נשמע לך מוכר, כדאי שתדע שיש פתרון טבעי ופשוט (יחסית).
א' היא אחת מהמטופלות הראשונות שלי. הכרנו במכללה בה שתינו למדנו רפואה משלימה, כשהייתי אסיסטנטית בקורס הרפלקסולוגיה שבו היא למדה. לאורך השנים טיפלנו זו בזו הדדית ונהיינו קצת חברות. מאז שנולדו לה ילדים, ועד היום, כשהם כבר בבי"ס יסודי, א' מגיעה אלי במקרים בהם היא צריכה עזרה איתם או חושבת שהם צריכים טיפול. איכשהו, זה תמיד עובד.
הוא לא ישן!
זאת לא הייתה הפעם הראשונה שהיא הייתה אצלי עם הילד הגדול שלה לטיפול, אבל זאת פעם שאני זוכרת היטב. היא הגיעה אלי עם הבן הבכור שלה, שהיה אז בן שנתיים בערך, כשהאו עוד היה ילד יחיד. היא אמרה לי: "הוא לא ישן ואני כבר מתמוטטת מעייפות. הוא מתעורר עשרות פעמים בלילה ולא מוכן להיות לבד. אני לא יודעת מה לעשות".
אמהות צעירות, או אמהות טריות ליתר דיוק, מכירות היטב את השלב הזה שבו הן רוצות לעשות הכל בשביל הגוזל הקטן שלהן, או הגוזלית הקטנה, אבל הן כל כך עייפות שהן מאבדות את עצמן. הן לא מצליחות לגייס את הסבלנות הנדרשת, מוצאות את עצמן קצרות רוח ונרגנות. ועייפות. הן כל הזמן עייפות.
מצוקת העייפות של אמהות צעירות ברורה לי, גם אני הייתי כזאת פעם. אבל מצב כזה של התעוררויות חוזרות מספר פעמים בלילה וחוסר מוכנות לחזור לישון הוא קשוח במיוחד, לאם ולתינוק. כן, ילדים קטנים, בטח תינוקות, מתעוררים בלילה מסיבות שונות כמו כאבי שיניים, כאבי בטן, רעב וכו', אבל המצב שהיא תיארה הוא לא מצב טבעי נורמלי וצריך לבדוק למה זה קורה.
לקריאת תקציר וובינר שהעברתי בנושא בעיות שינה אצל ילדים (והורים) אפשר ללחוץ כאן
איך בוחרים תמציות לילדים
כשאני מטפלת בילדים, בעיקר ילדים קטנים (אבל גם בני נוער), אני לא דורשת את נוכחותם בפגישה. זה נובע מזה שהטיפול – ובחירת התמציות – נעשים על פי האנרגיה, ומכיוון שאנרגיה נוכחת בכל מקום, אני כולה להתחבר לאנרגיה של הילד דרך תמונה, למשל, והיום לכל אמא יש תמונות של הילדים שלה בטלפון.
א' הגיעה אלי לטיפול עם הילד, בעקר כי לא היה לה בייביסיטר, אבל גם כי אנחנו, כאמור, גם קצת חברות, והיא ידעה שלילד יהיה מספיק נוח איתי ואצלי והנוכחות שלו לא תפריע לטיפול (גם הנוכחות של הילדים שלכם לא תפריע, אני מבטיחה).
בחרתי את התמציות בזמן שהילד משחק לידנו, הכנתי את הבקבוק, והתחלנו לדבר על מה שעולה מהבחירה. איכשהו, מצאתי את עצמי לא מסוגלת לשחרר את הבקבוק עדיין, לא יכולה לתת אותו לילד, כי משהו עדיים לא סגור לי.
ככל שדיברנו יותר ככה היה ברור יותר שמדובר על האמא ולא על הילד. הבקבוק מיועד לא' בכלל, למרות שכשבחרתי את התמציות התחברתי לאנרגיה של הילד והתכוננתי אליו.
המתח שגורם לילד להתעורר בלילות הוא שלה.
למה זה קורה?
כשהילד ברחם הקשר בין האמא לעובר ברור (אני מקווה). הוא חווה מה שהיא חווה, פיזית וריגשית, וכל מה שעובר עליה משפיע עליו.
אבל מה קורה אחרי הלידה?
למעשה, אמא וילד/ה ממשיכים לחלוק גוף אנרגטי אחד עד גיל 3 (ואני מתנצלת על השימוש בגוף זכר דווקא, זה יותר נוח לצרכי כתיבה וקריאה). כלומר, עד גיל 3 הילד ממשיך לחוות רגשית, בצורה לא מודעת, את מה שאמא חווה רגשית, ומה שעובר עליה עובר גם עליו.
